פרוייקט הגמר תם ונשלם!
גושפנקא | רתם אגמון
מנחה: פיני ליבוביץ
גושפנקא | רתם אגמון
מנחה: פיני ליבוביץ
השנה אני עובדת על פרוייקט הגמר שלי, בלוג זה יעקוב אחר התהליך
השחלת החוטים
בחלקו הפנימי של המושב אפשר לראות את חותמו האישי של הפועל, את דרך העבודה שלו
גושפנקא | חמש שניות מכונה, שש דקות אדם
גושפנקא | חמש שניות מכונה, שש דקות אדם
סדרת שרפרפים המיוצרים בתהליך ייצור המוני תעשייתי עם נגיעה אנושית.
עניין אותי לעצב מוצר שמיוצר בדרך תעשייתית ועשוי מחומר כבד וקר,
רציתי שבתהליך הייצור שלו יהיה משולב אדם. מתוך הבנה שאני מעריכה וחושקת יותר
במוצרים שהושקעה בהם אנרגיה אנושית. עיצבתי שרפרפים עשויים מתכת ומיוצרים בכבישה
קרה. לאחר ייצור השרפרף וצביעתו במפעל, מגיע השרפרף אל הפועל אשר משחיל חוטים דרך
המתכת המחוררת באזור המושב. הרקמה שנוצרת בחלקו העליון של המושב קבועה מראש, אך
כאשר מסתכלים על צדו השני של המושב, בחלק המעט נסתר, אפשר לראות את חותמתו האישית
של הפועל בדרכו שלו של העברת החוטים "מאחורי הקלעים".
סקיצות של השרפרף
למרות שלא לכל פרוייקט יש סוף, לפרוייקט הזה היה סיום. יותר מתאים להגיד אולי שהיה תוצר לסיום התהליך ואולי בעתיד יהיו עוד התפתחויות.... אז חשבתי שיהיה נכון להכניס באיחור אופנתי את תוצרי סיום התהליך שלי בפרוייקט הגמר:
אז היו המון סקיצות, כולן מנייר, חיפשתי צורה של שרפרף שמגיעה מפריסה אחד שמתקפלת
קצת חיפושים מסביב:
H ella Jongerius היא מעצבת שאני מעריכה מאוד כבר שנים רבות, בעבודות שלה מורגשת אסטתיקה מדהימה, נראה שהמוצרים שלה לא צריכים פונקציה, כאילו היופי שלהם הוא תכלית האוביקט.
עכשיו כשאני מסתכלת שוב על עבודותיה בהקשר של התהליך שלי, אני רואה שהלה עוסקת הרבה במרווח שבין תעשייתי לקראפטי, בראיון איתה היא אומרת שייצור תעשייתי הוא הכרחי אבל היא תמיד משתדלת שבעיצוב האוביקט תורגש נגיעת יד אנושית, שלמרות שהתהליך הוא תעשייתי כל אוביקט מעט שונה מהקודם לו. כך למשל בצלחות הקרמיקה שמוכנסות לתנור השריפה בטמפרטורה גבוהה בהרבה מהרגיל ולכן כל צלחת מקבלת עיוות שונה , אך עדיין התהליך הוא תעשייתי לגמרי
או למשל בכפתורים שהיא ייצרה לספה שעיצבה לויטרה, שבכל פעם שתופרים את הכפתור לספה החיבור יראה שונה בעיקבות עודף החורים
Patricia Urquiola גם עוסקת הרבה בשאלה של ידני מול תעשייתי
פעמים רבות אני תוהה למה יש לי משיכה גדולה לעבודת יד, חפצים שמועצבים ונעשים על ידי אדם.
למה חפץ שהושקע בו זמן ועבודה, לעיתים סיזיפית, שווה יותר בעיני מחפץ שיוצר ע"י מכונה בכמה שניות מועטות?
האם המטען התרבותי והמסורתי שמביאות איתן עבודות היד הוא זה שהופך אותן להיות בעלות משמעות ?
הכלאה | תרבות
תרבות של הכלאה?
שעוסקים בעיצוב יש רצון ונטיה לעסוק בתרבות, במסורת, לחזור אחורה כדי להבין איך להביט קדימה, בארץ שלנו, ארץ צעירה שקשה להצביע בה על תרבות ומסורת הייחודית רק לה, יש מחסור ברקע התרבותי- מקומי מצד אחד ועושר גדול של תרבויות שונות ומגוונות מצד שני. העולים שהגיעו לארץ הזאת ובנו אותה הגיעו ממחוזות שונים, כל אחד הגיע עם התרבות והמסורת שלו. באותן שנים של הקמת המדינה הייתה בארץ מגמה של הסתרת המקורות התרבותייםפ של העולים ורצון ליצור ישראלי חדש נטול מסורות אוטנטיות מהגלות. וכך גם בעולם האומנות והעיצוב.
בשנת 1954 הקימה רות דיין את חברת "משכית", עבודות משכית התבססו על דגמים ומסורות שהביאו עולי עדות המזרח בתחומי צורפות התכשיטים וכלי היודאיקה, האריגה, הרקמה, הסריגה ועיצוב האופנה ששילבו פולקלור עם עיצוב מודרני. לדברי אוצרת האתנוגרפיה במוזיאון ארץ ישראל, בתיה דונר: "בתקופה שבה נדרשו כל העולים לשכוח את עברם ולהשתלב במדינה הצעירה, ניסחה עבורם משכית את עברם כמקור לתחושת ערך".
למה חפץ שהושקע בו זמן ועבודה, לעיתים סיזיפית, שווה יותר בעיני מחפץ שיוצר ע"י מכונה בכמה שניות מועטות?
האם המטען התרבותי והמסורתי שמביאות איתן עבודות היד הוא זה שהופך אותן להיות בעלות משמעות ?
הכלאה | תרבות
תרבות של הכלאה?
שעוסקים בעיצוב יש רצון ונטיה לעסוק בתרבות, במסורת, לחזור אחורה כדי להבין איך להביט קדימה, בארץ שלנו, ארץ צעירה שקשה להצביע בה על תרבות ומסורת הייחודית רק לה, יש מחסור ברקע התרבותי- מקומי מצד אחד ועושר גדול של תרבויות שונות ומגוונות מצד שני. העולים שהגיעו לארץ הזאת ובנו אותה הגיעו ממחוזות שונים, כל אחד הגיע עם התרבות והמסורת שלו. באותן שנים של הקמת המדינה הייתה בארץ מגמה של הסתרת המקורות התרבותייםפ של העולים ורצון ליצור ישראלי חדש נטול מסורות אוטנטיות מהגלות. וכך גם בעולם האומנות והעיצוב.
בשנת 1954 הקימה רות דיין את חברת "משכית", עבודות משכית התבססו על דגמים ומסורות שהביאו עולי עדות המזרח בתחומי צורפות התכשיטים וכלי היודאיקה, האריגה, הרקמה, הסריגה ועיצוב האופנה ששילבו פולקלור עם עיצוב מודרני. לדברי אוצרת האתנוגרפיה במוזיאון ארץ ישראל, בתיה דונר: "בתקופה שבה נדרשו כל העולים לשכוח את עברם ולהשתלב במדינה הצעירה, ניסחה עבורם משכית את עברם כמקור לתחושת ערך".
אלכימיה
תיאורית "ארבע היסודות" של אמפודוקלס אומרת
שכל החומר בעולם מורכב מארבע יסודות : מים, אש, אוויר ואדמה.
אריסטו טען כי השוני בין היסודות הוא בתכונותיהם, לכל יסוד
שתי תכונות:
אש | חם ויבש
אוויר | חם ולח
מים | קר ולח
אדמה | קר ויבש
לפי אריסטו הפכים דוחים זיווג- אי אפשר שאותו
עצם יהיה גם קר וגם חם או לח ויבש.
למעשה אלו הם חוקי יסוד להכלאות בין חומרים.
"אם הייתי אומרת לך שבלילות אני הופכת להיות גבר שעיר וגוץ,
בלי צוואר, ועם טבעת זהב על הזרת, גם אז היית ממשיך לאהוב אותי?"
...ואתה נשאר ער במיטה, מסתכל על הגוף היפה שלה, על השמש ששוקעת
בחוץ, על הירח שמופיע פתאום משומקום, על האור הכסוף שנוגע בגופה,
מלטף את השערות שעל גבה. ותוך פחות מחמש דקות אתה מוצא לידך במיטה
גבר נמוך קומה ושמנמן. והגבר הזה קם, מחייך אליך, מתלבש חצי מבויש. הוא
יוצא מהחדר, ואתה אחריו מהופנט. והוא עכשיו כבר בסלון, לוחץ עם האצבעות
השמנמנות שלו על הכפתורים בשלט, רואה ספורט בטלווזיה. כדורגל מליגה
אלופות. בהחמצות הוא מקלל, בגולים הוא קם ועושה גל. ...וככה , כל לילה, אתה
נרדם איתו עייף מול משחקי הליגה הארגנטינאית, ובבוקר שוב מתעורר ליד
אישה יפה וסולחת, שגם אותה אתה אוהב עד כאב."
אתגר קרת | אניהו
הירשם ל-
רשומות (Atom)